רמב"ם קבע כי הגורם המרכזי המשפיע על בריאותו של האדם הוא התזונה ואופן עיכולו של המזון. הוא אף השווה מזון רע לסם המוות. בנוסף, אמר הרמב"ם שקשישים ואנשים עם גוף חלש יכולים לשמור על בריאות תקינה על ידי תזונה נכונה ואורח חיים בריא.
תזונה בריאה לפי הגדרתו של הרמב"ם היא תזונה המותאמת אישית לאדם לפי מזגו, גילו, עיסוקו ומצב בריאותו (קרי המצב הפתולוגי שלו). לדוגמה, לאדם עם עודף משקל מתאים תפריט שונה מאדם עם תת-משקל. כן אדם שעובד בעבודה גופנית קשה זקוק לתזונה שונה מאדם שיושב רוב שעות היום במשרד.
ישנו דמיון רב בין גישת הרמב"ם בנושא התזונה לבין גישת הרפואה הסינית המסורתית. שתי הגישות קובעות כי יש להתאים את התזונה של כל אדם על-פי הפתולוגיה שלו וגם בנוסף על פי תיאוריית הליחות. כמו-כן, שיטת הטיפול של הרפואה הסינית בחולה דומה מאד לשיטת הטיפול של הרמב"ם. ההנחה הבסיסית שעליה מתבססת תורת הרפואה של הרמב"ם היא: "נפש בריאה בגוף בריא היא התנאי לאיכות חיים ואריכות ימים".
באופן כללי, קבע הרמב"ם שעל האדם להתאים את עצמו לסביבתו הטבעית. מכאן נובע כי יש להתאים את התזונה לפי עונות השנה והמיקום הגיאוגרפי שבו נמצא האדם. בחורף מומלץ לאכול מאכלים מחממים ומעט תבלינים חמים, ואילו בקיץ מומלץ לאכול מאכלים שמצננים את הגוף, כמו מוצרי חלב איכותיים בלבד כמו גבינות עיזים ויוגורט טבעי, וירקות ופירות מצננים כמו קישואים, דלעת, אבטיחים ומלונים. חשוב לבחון את מזגו של האדם לפני שמתייחסים לעונות השנה.
יכול להיות שאדם עם מזג קר יצטרך גם בקיץ לאכול מזונות מחזקים מכיוון שזו הפתולוגיה שלו ולכן נצטרך לחזק אותה. לדוגמה, אדם הסובל משלשולים דחופים ומזגו קר ירצה לתת לו תזונה מחזקת שנשארת יותר זמן בקיבה כמו בשר איכותי ורזה, דגים, ירקות מבושלים בלבד, ואורז לבן ולא מלא.